אני כל הזמן ממשיכה להקשיב, ללמוד ולפתח שיטות להעצמה,
מוטיבציה, דימוי עצמי, חיזוק ביטחון, חשיבה חיובית, שינוי ואיזון רגשות
וריפוי הנפש להווה ועתיד טובים יותר.
החזון שלי הוא להעביר את זה הלאה!
לאפשר לכמה שיותר אנשים להיות מסופקים להפוך לאנשים המגשימים את היכולות הטמונות בהם לחזק תקשורת פנימית ובין אישית, לחיות באופטימית כדרך חיים אשר מובילה להצלחה אישית ועסקית ולעולם טוב יותר.
NLP
ראשי התיבות NLP מקצרות בתוכן את הביטוי Neuro Linguistic Programming או בעברית 'שפת תכנות עצבית'. בפשטות, נוכל להגדיר מה זה NLP כשיטה המאפשרת לנו ליצור שינוי בתוכנות החשיבה האוטומטיות של אדם באמצעות שימוש בשפה (מילולית ובלתי מילולית).
מה זה NLP?
NLP היא שיטה להשפעה על התנהגות המוח באמצעות שפה ואמצעי תקשורת אחרים.
על ידיטיפול בNLP אדם יכול “לתכנת” מחדש את המוח שלו ולהשפיע על הדרך שבה הוא מגיב לסביבה ועל ההתנהגות שלו בכל תחומי החיים.
פירוש המילה NLP באנגלית היא: Neuro Linguistic Programming, או בפירוש לעברית: תכנות עצבי לשוני. מדובר בגישה מתקדמת לתקשורת, התפתחות אישית ופסיכותרפיה שנוצרה על ידי ריצ’ארד בנדלר וג’ון גריינדר בקליפורניה בשנות ה-70 ..
הרעיון שמתוכו נולד הNLP למעשה פשוט מאד, להסתכל על אנשים מצליחים או שהצליחו להפיק תוצאה שאנו מעוניינים בה וללמוד מהם את התהליך שגרם להם להצליח.
מתוך הרעיון הזה הצליחו יוצרי השיטה לטפל בבעיות קשות כמו טראומות ולעזור לאנשים להגיע לתוצאות יוצאות דופן בחייהם האישיים באופן חסר תקדים.
למי מתאים טיפול בשיטת הNLP
- למי שרוצה להגיע לתוצאות מדהימות ופורצות דרך תחומים מסויימים בחייהם.
- למי שרוצה להתגבר על פחדים, חוסר בטחון או מחסומים בחיים
- למי שרוצה להרוויח יותר מהחיים בתחומים שונים אם זה כסף, זוגיות או בריאות.
מהו אימון אישי:
לכל אחד מאיתנו יש חלומות, שאיפות או רצונות בלתי ממומשים.
מה החלום שלך? להצליח מבחינה מקצועית ולממש את עצמך? להזניק את הקריירה הנוכחית? להקים משפחה מאושרת? להיות הורה טוב יותר לילדיך? לשפר את מערכות היחסים עם החשובים לך? לדעת לנהל ולהתנהל נכון? לשפר את התוצאות העסקיות שלך? ליצור איזון בין הקריירה לחיי המשפחה ? ליהנות מהחיים במקום להרגיש תסכול?
קואצ'ינג (אימון אישי) הוא תהליך קצר וממוקד המאפשר לכל אחד, לעתים בפעם הראשונה בחייו, להעיז לחלום. אימון אישי הוא שותפות מקצועית מעצימה בין מאמן למתאמן שמטרתה לסייע לאדם למצות את הפונטנציאל שלו, להשיג מטרות החשובות לו ולפרוץ דרך הן במישור האישי והן במישור המקצועי.
המאמן והמתאמן עובדים יחד לשם השגת מטרה שאותה בוחר המתאמן. על המטרה להיות אטרקטיבית, מדליקה, כזו שתאפשר לו ליצור עתיד בו הוא באמת מממש את עצמו.
מה שהופך כל חלום לחזון בר הגשמה הוא המחויבות לפעולה ואני מאמינה גדולה ביכולת של כל אחד לקחת אחריות מלאה על המציאות שלו וליצור שינוי בחייו. הניסיון מוכיח שזה אפשרי והבחירה היא בידינו בלבד!
אני מזמינה אותך למסע ייחודי ומרתק, שבאמצעותו תיצור שינוי מבורך בחייך.
מהו אימון אישי
אימון אישי הוא כלי חיוני ליצירה של פריצת דרך משמעותית לכל אדם השואף, ומחליט לשנות את דרך חייו. האימון האישי הוכח ככלי להעצמה האישית של המבוגר והילד.
מדובר בתהליך אינדיבידואלי בו מברר המתאמן מהם ערכיו, עמדותיו וחוזקותיו, מזהה מהם המכשולים המונעים ממנו להגיע אל מטרותיו ופועל לגלות ולהפיק את הפוטנציאל והיכולות שיש בו.
בהנחית המאמן מחפש המתאמן תשובות ענייניות לבעיות המהוות מכשול למימוש הפוטנציאל האישי שלו, מגדיר מטרות ובונה תוכניות פעולה לביצוען בסיוע כלים שיאפשרו לו ליצור שינויים בחייו.
בבסיסו, אימון אישי מתאים לכל תחום בחיים – חברתי, משפחתי, זוגי ועסקי, בלימודים, קרייירה ועוד.
אימון אישי מיועד לכל מי ש..
- מרגיש "תקוע" ואינו מצליח להתקדם ולקדם את הגשמת מטרותיו.
- חש פער בין רצונותיו וכישוריו לבין ביצועיו בפועל.
- אזלו כוחותיו להתמודד עם הקשיים לבדו.
- רוצה לצאת מה"בור" אליו הוא נופל שוב ושוב בלימודים, בעבודה, בקריירה, במערכות יחסים..
למי האימון האישי אינו מתאים?
האימון האישי תלוי בראש וראשונה במוכנות וברצון המתאמן להתמסר לתהליך על מנת לשדרג את חייו. האימון האישי אינו מתאים למי שרוצה להתמקד רק בבעיות ולא להגיע גם לפתרונות.
האימון האישי אינו מתאים למי שנוח לו להישאר ב"בור" ללא כח רצון ללמוד ולרכוש כלים כדי לעקוף אותו ולמצוא נתיב חדש לחייו.
מה מבדיל בין האימון האישי לטיפול הפסיכולוגי?
דונלד ויניקוט היה פסיכולוג, שטבע את המונחים Being and Doing.
ה- Being הוא ההוויה שלנו, המהות הפנימית שלנו, ואילו הDoing הוא הפעולות, הפרקטיקה, ה"ת'כלס".
האימון האישי אינו מתעמק ב- BEING ונוגע פחות בעבר ובבעיות שיצר, ומתמקד יותר ב- DOING, בכוחות של האדם, במטרה לשפר את עתידו ובמילים פשוטות: "היכן אתה נמצא היום, לאן אתה רוצה להגיע ואיך ניתן לתמוך בך וללוות אותך עד שתגיע לשם".
כמה זמן?
האימון הינו תהליך מוגדר זמן, המתבצע באמצעות שאלות מנחות, הקשבה, יצירת בהירות, תמיכה ומשוב. בדרך כלל האימון מתבצע במפגשים אישיים חד שבועיים לתקופה של כ- 12-17 שבועות.
חשוב לדעת
באימון האישי המתאמן צריך לפעול. עליו לבצע מטלות מפגישה לפגישה, כאשר המאמן מלווה אותו בתהליך היישום, "נמצא שם בשבילו" ועוזר לו להישאר ממוקד במטרה עד להשגתה.
האימון האישי נמדד במבחן התוצאה – השגת יעדים קונקרטיים בזמן מוגדר תוך כדי הקנית מיומנויות ומגוון כלים לשימוש בטווח הזמן המיידי וגם ארוך הטווח
כל אחד מאיתנו נתקל בדילמות ובצמתים במהלך חייו, שמשפיעים על עתידו המקצועי והאישי. אימון אישי הוא תהליך מובנה וממוקד תוצאות המהווה מסע אישי של מתאמנים לעבר העתיד הרצוי להם. מטרת האימון האישי היא להביא את המתאמנים למצבי חיים, להישגים ולהצלחות המתאימים ביותר עבורם.
אימון אישי מתמקד בהגדרת ובמיקוד המטרה שלשמה הגיע המתאמן לתהליך ובהתאם אליה – יצירת תוכנית פעולה (יעדים) אשר תקרב את המתאמן למימוש המטרה שהציב וזאת בעזרת מודעות עצמית גבוהה, כלי האימון, ליווי, הכוונה ותמיכה של המאמן.
השיגו יותר וקדמו את עצמכם!
אימון אישי מתאים לכל מי שרוצה להשיג יותר בחייו ולהיטיב עם עצמו בתחומים שונים: קריירה, ניהול, משפחה, זוגיות, תקשורת בין-אישית, אסרטיביות, קבלת החלטות, ביטחון עצמי ועוד וכפי שאמר איינשטיין : "הפחד הוא רק תחושה, האומץ לנסות – זאת המעלה".
אימון אישי – אם גם את/ה…
- חש/ה אי שביעות רצון או רצון לשינוי/שיפור באחד מתחומי החיים – אישי, זוגי, קריירה, ניהולי ועוד
- רוצה לשפר את הדימוי והביטחון העצמי ו/או להיות יותר אסרטיבי/ת.
- רוצה לקבל החלטות נכונות בצמתים שונים בחיים.
- רוצה להתנהל בצורה אפקטיבית יותר.
- רוצה להתמודד היטב עם לחצים, חסמים וחששות משינויים בחיים.
- מרגיש/ה צורך בהשגת מטרות, צמיחה, מימוש ומיצוי הפוטנציאל האישי.
- רוצה לשפר מערכות יחסים ותקשורת בין אישית ו/או זוגית.
- רוצה ליצור איזון חיי בית/קריירה.
- מעוניינ/ת למצוא זוגיות טובה או לשפר את הזוגיות הנוכחית.
תהליך אימון אישי
אימון אישי הוא תהליך עוצמתי שיאפשר לכם להפיק מעצמכם את המקסימום לטובת תחומי החיים השונים ובכך להשיג בהם הצלחה מירבית.
אימון אישי הוא תהליך מובנה וממוקד מטרה הכולל סדרת מפגשים בהם נגדיר מראש את המטרות והיעדים אליהם אתם שואפים להגיע ונפעל להשגתם בטווח הקצר. האימון יאפשר לכם קבלת החלטות נכונות ומשמעותיות בצמתים שונים בחיים, שינוי הרגלים שאינם מקדמים אתכם לטובת הרגלים מועילים, שדרוג יכולות וחוזקות אישיות וזאת על מנת להגיע לתוצאות יוצאות דופן.
התפקיד שלי בתהליך אימון אישי הוא לכוון, לשקף, להאיר את הדרך, לתמוך ולעזור לכם להשיג תוצאות והצלחות.
מה זה מיינדפולנס?
מיינדפולנס הוא מצב תודעתי של “הפניית תשומת הלב מתוך כוונה לרגע הנוכחי בלא שיפוטיות ובלא תגובתיות”.
מיינדפולנס השלווה נמצאת בהווה.
למה מיינדפולנס ותשומת לב כל כך חשובים?
מיינדפולנס (קשיבות, mindfulness) זה קודם כל לשים לב. תשומת לב היא מרכיב משמעותי בכל פעולה איכותית. אומן מצטיין הוא אומן ששם לב לכל הפרטים, ומקדיש את כל כולו לכך. מהנדס מעולה הוא מהנדס שרואה גם את התמונה הגדולה וגם את הפרטים- הוא שם לב לבעיות וגם לפתרונות האפשריים, ויודע לבחור ביניהם. כך שתשומת לב היא מרכיב חיוני בהצלחה.
מה ההפך מתשומת לב?
העומס שאנחנו חיים בו גורם לנו למעט בתשומת לב. אנחנו למעשה חיים את רוב חיינו בטייס אוטומטי- כל פעולה מובילה לבאה בתור. אנחנו קמים, מצחצחים שניים, אוכלים- ועושים את רוב זה בלי להיות בתשומת לב למה שאנחנו עושים. הרבה פעמים אנחנו אפילו לא שמים לב לטעם של האוכל שלנו. החיים שלנו חולפים על ידינו, כשאנחנו שועטים קדימה, אבל לא באמת נוכחים.
לפעמים זה נראה לנו שתשומת לב היא מיותרת. הרי אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים ללכת. אך למיינדפולנס ותשומת לב יש אפקט ריפוי עמוק. תשומת לב למתח שיש לנו, יחד עם כמה נשימות, מאפשרים לנו להרפות מתח, להרפות את השרירים שלנו. תשומת הלב מגלה לנו את הרצונות הכמוסים והחשובים שלנו.
מי מכוון את תשומת הלב שלך?
החלק הבא בהגדרת מיינדפולנס הוא "מתוך כוונה". בייחוד היום, מי שלא מוותר על תשומת הלב שלנו אלה הפרסומות בטלוויזיה ,הפייסבוק והצפצופים בנייד. כל אלה מושכים ומכוונים את תשומת הלב שלנו. במיינדפולנס אנחנו לוקחים מחדש אחריות על תשומת הלב שלנו. אנחנו מתאמנים בלכוון אותה לאן שאנחנו רוצים. אנחנו מתאמנים בלהתרכז. היכולת לכוון את תשומת הלב שלנו היא יכולת טבעית, שקצת נשכחה מאיתנו עם השנים. הטיפוח שלה מביא אותנו להיות הרבה יותר אפקטיביים- להיות מסוגלים לעזוב את הפייסבוק ולגשת אל המשימות שלנו.
לאן אנחנו מכוונים את תשומת הלב?
אם נעצור לדקה, ונתבונן במחשבות שלנו, נגלה שהרבה מהמחשבות שלנו הן סביב העבר והעתיד- אנחנו מצטערים או שמחים על משהו שקרה. אנחנו חושבים איך יכולנו לעשות זאת אחרת. אנחנו עסוקים בפנטזיות שלנו על העתיד או בדאגות ממנו. כל אלו מונעים מאיתנו את האפשרות ליהנות מההווה. לכן במיינדפולנס אנחנו מכוונים את תשומת הלב אל ההווה. ההווה הוא יותר עשיר ממה שנדמה לנו. אנחנו שמים לב לתחושות הנשימה והגוף, לצלילים שאנחנו שומעים, וגם אל המחשבות.
ולא פחות חשוב מכל אלו-איך אנחנו מכוונים את תשומת הלב?
הרבה אנשים שאני מכיר מכוונים תשומת לב שהיא מאד שיפוטית וביקורתית- "זה לא בסדר שאני לחוץ עכשיו", "אני חייב להירגע", "איך היא עושה לי דבר כזה?". משפטים אלו ודומיהם רצים הרבה בראש שלנו. שיפוטיות וביקורת כאלו חונקות כל אפשרות לשינוי. הם עוצרים אותנו מלהתקדם. לכאורה הם מאירים את מה שלא בסדר כדי שנשפר, אך למעשה הנוקשות והנחרצות שיש בהם עוצרת אותנו מללכת קדימה ובאמת לעשות שינוי.
הכח של מיינדפולנס- תשומת לב רכה ומקבלת
במיינדפולנס אנחנו משתמשים בתשומת לב רכה ומקבלת. תשומת לב שרואה את מה שיש עכשיו ומקבלת אותו כפי שהוא. דרך אגב, גם את השיפוטים שמגיעים באופן טבעי אנחנו רואים, וגם אותם מקבלים. הרכות והקבלה מאפשרות לנו לראות את הדברים כפי שהם, וגם להרפות מהם. לראות את השיפוטיות שלנו עולה, לקבל אותה כפי שהיא, ואז להרפות ולתת לה לעבור. למרבה הפלא, דווקא תשומת הלב הרכה והמקבלת מאפשרת לשינויים להתרחש באופן טבעי.
מדיטציה – חדר כושר למיינדפולנס
שיטת המיינדפולנס מציעה מגוון כלים כדי להתאמן בנוכחות קשובה. במיוחד משפחה של מדיטציות הקרויות מדיטציות מיינדפולנס. במדיטציות מיינדפולנס אנחנו מתאמנים בצורות שונות של הכוונת תשומת הלב לא שיפוטית להווה. מדיטציה היא ממש כמו חדר כושר למיינדפולנס. זו מסגרת שבה אנחנו מתאמנים באופן עקבי ומסודר בפיתוח המיומנות להתבונן באופן שליו במה שמתרחש בפנימיות שלנו. דרך האימון העקבי נוצרים שינויים בגוף, במח ובנפש. בנוסף, דרך תרגילים שונים, אנחנו לומדים להביא מיינדפולנס לכל רגע בחיינו.
האם יש הוכחות מדעיות לשיטת המיינדפולנס?
בשנים האחרונות יש עניין עצום מצד פסיכולוגים, מדעני מח ורופאים בשיטת המיינדפולנס ובשינויים שמתרחשים אצל מי שלומד אותה. פורסמו כבר יותר מ 3000 מחקרים בעיתונים מדעיים נחשבים, ומספרם הולך וגדל כפי שניתן לראות בגרף.
כדאי לדעת כמה דברים על גישת הטיפול הזו:
- זהו טיפול ממוקד מטרה. בפגישות הראשונות אנחנו קובעים יחד מטרה שננסה להשיג, ולאורך הדרך נבדוק כיצד אנחנו מתקדמים לעברה.
- המטופל משתתף בטיפול באופן אקטיבי. המפגשים הטיפוליים חשובים, אבל מה שעושים בין מפגש למפגש חשוב עוד יותר. לכן יש מעין "שיעורי בית" שמותאמים כמובן למצב והנסיבות.
- לפגישות יש אופי לימודי וחקרני. אנחנו חוקרים יחד את הבעיות, ובהנחייתי מתקדמים אל עבר שיפור או פיתרון. המטפל הוא גם מורה ומדריך.
- זו שיטה מובנית. ישנם שלבים ברורים מראש ויעדים אותם ננסה להשיג בזמן מוגדר.
- זו גישה יעילה, שהוכחה במחקרים רבים. קיימים מאות מאמרים מחקריים על מיינדפולנס בטיפול, והרבה יותר מזה על טיפול התנהגותי-קוגניטיבי באופן כללי. בניגוד לגישות אחרות בפסיכתירפיה, אנחנו יודעים מה עובד (וגם מה לא עובד).
הנה חלק קטן מהממצאים במחקרים על התוצאות של למידת ותרגול מיינדפולנס:
- הפחתה ברמת הלחץ
- עליה ברמת האושר
- שיפור בריכוז ובביצועים
- הפחתה במחשבות שליליות חוזרות על עצמן (רומינציה)
- הפחתה בעצבנות ובתוקפנות
- שיפור באמפתיה ובאינטליגנציה רגשית
- שיפור בבריאות
- הפחתת כאב
- מפגשים אישיים הם הדרך להעניק לך את מלוא תשומת הלב,
- ולמצוא איתך את הדרך להגיע למטרות שלך, ולשחרר את הכאב שלך.
- במפגשים נשוחח בעומק הלב על מה שמטריד ומעסיק אותך.
- לפעמים נחפש את מקור הכאב עמוק בפנים ונשחרר אותו.
- לפעמים נאיר אפשרויות חדשות לפעולה והתנהלות.
שיטת הטיפול ההתנהגותית קוגניטיבית Cognitive behavioural therapy היא שיטת טיפול פסיכולוגי שהוכחה כבעלת תוצאות חזקות ביותר, והיא נבדלת משיטות טיפול אחרות בכך שהיא מדגישה את השילוב בין קוגניציה (חשיבה), פעולה והתנהגות, תוך התייחסות לשיפוט, קבלת החלטות, ניתוח ועשייה. זוהי שיטת טיפול ישירה ומגוונת העוסקת בחשיבה, באותה מידה שבה היא עוסקת ברגש. הנחת הבסיס היא שקוגניציה, רגשות והתנהגויות נמצאים באינטראקציה הדדית מתמדת ביחסים של סיבה ותוצאה.
הגישה הקוגנטיבית התנהגותית, אשר התפתחה בשנות ה-60', משלבת בין הגישות הללו, ומנסה הן להבין את המחשבות והרגשות והן את דפוסי ההתנהגות השגויים, שעומדים מאחורי הקשיים שהאדם חווה.
למי מיועד טיפול CBT?
CBT מיועד לכל סוגי החרדות: התקפי חרדה, חרדת בחינות, פחד קהל, חרדת טיסות, חרדה חברתית, פוסט טראומה, ביישנות, דאגנות יתר, אובססיות, OCD ועוד. כמו כן הטיפול מסייע עבור הסובלים מסוגים שונים של מצבים דיכאוניים, הפרעות אכילה, הפרעות זעם ותוקפנות ועוד.
הבסיס התיאורטי של CBT
כאמור, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על הבנת דפוסי המחשבה ודפוסי ההתנהגות של האדם הגורמים לו למצוקות שהוא חווה. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מכוון לשינוי אותם דפוסים ומציאת דפוסים אדפטיביים ומטיביים יותר.
התיאוריה הקוגנטיבית התנהגותית עוסקת בשלושה פרמטרים:
מחשבות ואמונות
במוקד התיאוריה ההנחה היא שמחשבות מעוותות של האדם, או תפיסת עולם מוטעית הן שמובילות בהמשך לדפוסי התנהגות לא נכונים ובעיקר למצוקה רגשית. המחשבה היא מקור הקושי הרגשי. כך למשל אדם הסובל מדיכאון מוצף מחשבות שליליות על עצמו, על היותו חסר תקנה ועל כך שכל מה שהוא עושה נידון לכשלון.
מחשבות אלו מזינות את המצב הרגשי שלו המתבטא בדיכאון. התיאוריה מניחה כי מחשבות משפיעות על התנהגות ועל מצב רגשי ונפשי, ולכן זיהויים ושינויים יביא לשיפור המצב.
רגשות
רגש הוא למעשה תגובה שלנו למחשבה מסויימת או לאירוע שקרה לנו, האופן בו אנו מרגישים משפיע בהמשך על הפעולה נבחר לעשות. אדם הסובל מחרדה, יפעל באופן הימנעותי על מנת להפחית את תחושת הפחד.
אדם הסובל מחרדה חברתית ימנע בהדרגה ממפגש עם חברים, בני משפחה, מכרים ואט אט יצמצם את כמות הפעמים שיוצא מהבית. פעמים רבות הרגש נוצר מפרשנות לא נכונה של המחשבות שלנו או של אירועים בחיינו. מכאן שהרגש הוא מרכיב מחבר בין מחשבה להתנהגות ועל כן מהווה פרמטר בסיסי בתיאוריה.
התנהגות
התנהגות מזיקה היא פעמים רבות תוצר של מחשבות או רגשות. לעיתים אנשים טועים ומכנים את ההתנהגות כהרגל שקשה או לא ניתן לשנות. אלא שהתנהגות כמו הימנעות אינה הרגל קבוע אלא מצב הנוטה להחמיר.
בהמשך לדוגמא לעיל, אדם הסובל מחרדה חברתית, ימעיט באופן הדרגתי את כמות הפעמים שנפגש עם אנשים עד לכדי מצב שאינו יוצא מהבית. מצב זה יכול להוביל לדיכאון או התפתחות של חרדה נוספת ויצירת דפוסי התנהגות מוטעים חדשים.
הנחת יסוד נוספת בתיאוריה הקוגנטיבית התנהגותית גורסת כי הקשר מחשבה-רגש-התנהגות הינו דו-סתרי. כאמור מחשבה ורגש משפיעים על התנהגות, אך גם התנהגות יכולה בתורה להשפיע על רגש או מחשבה.
לקריאה נוספת: טיפול משלים
כך אם אדם יתמודד עם הפחד שלו מאנשים על ידי יציאה מהבית, מפגש עם חברים ויחווה חוויה חיובית, ירגיש טוב יותר ויחשוב אחרת על אותו מצב. שינויים אלו בהתנהגות ומחשבה הם אבני היסוד של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.
כיצד מתבצע CBT?
טיפול קוגנטיבי התנהגותי מטרתו לסייע לאדם לשנות את דפוסי המחשבה, הרגשות וההתנהגות שבבסיס הקושי הרגשי שלו.
מחשבות מעוותות יכולות לנבוע מגורמים שונים. המטרה ב- CBT היא לזהות את ההטיה המחשבתית, את תפיסות העולם המוטעות, להבין מה לא נכון במחשבה, מה מזיק בה ומדוע איננה הגיונית ולאחר מכן למצוא דרכים לשנות את דפוסי החשיבה לאדפטיביים יותר, אובייקטיבים יותר ופחות מעורבים רגשית.
אותו התהליך נעשה לגבי התנהגות. ראשית נעשה זיהוי דפוסי ההתנהגות השגויים, אלו שנובעים מפרשנות לא נכונה של מחשבה או מתוך מטרה להקל על רגש מסויים. לאחר הזיהוי האדם לומד "להכחיד" את ההתנהגות השגויה ולאמץ התנהגויות מטיבות יותר.
טיפול CBT הינו טיפול קצר טווח: בין 8 ל- 16 פגישות בממוצע, שכל פגישה אורכה כשעה. הפגישות נערכות בין פעם לפעמיים בשבוע ובין הפגישות המטופל מונחה כיצד ליישם את מסקנות הפגישה בבית.
טיפול CBT מחייב מאמץ מצד המטופל, והצלחת הטיפול תלויה הרבה בעבודתו האינטנסיבית של המטופל. תהליכי זיהוי המחשבות וההתנהגויות המעוררות מצוקה וכן דפוסי המחשבה וההתנהגות שיש לאמץ, נרשמים בטבלאות או במחברת (בהתאם לשיטתו של המטפל). על המטופל להמשיך למלא פרוטוקולים אלו גם בבית וכן ליישם את הכללים החדשים שלמד לקראת הפגישה הבאה.
שיטת CBT נוספת נקראת "חשיפה", מיועדת בעיקר לטיפול בסוגי חרדה שונים. בשיטה זו האדם שוהה בסיטואציה מעוררת החרדה (במקרה של חרדה חברתית המטופל הולך עם המטפל למפגש חברתי למשל) ואט אט חווה את האירוע באופן מרגיע יותר ומעורר חרדה פחות. יש שיטות של חשיפה הדרגתית ויש שיטות של חשיפה מלאה.
מטפלים קוגינטיבים-התנהגותיים נעזרים גם בשיטות של הרפיה, דמיון מודרך ועוד על מנת לקדם את הליך הטיפול.